תחבורה חכמה בעולם של קישוריות

מאת: רוני זהבי

על מאפייני תהליך ההשתנות שעובר עולם התחבורה בכללו, במסגרת מה שמכונה לא אחת "תחבורה חכמה", נכתב רבות עוד לפני אירוע רכישתה של מוביל-איי על ידי אינטל ואין זה פלא. מי שקנה לה שם של תעשייה שמרנית הממוקדת בעיקר בעצמה תוך פיתוח תכונות כמו ביצועים, הנדסה, בטיחות, שימושיות ועיצוב, נמצאת לפתע בטבורו של מהפך חשיבתי והיפוך תודעה. במהלך של שנים ספורות בלבד תפשו את קידמת הבמה מושגים כמו "קישוריות", "חוכמה", "אבטחת סייבר" ואפילו "קוגניציה", "הבנה" ו – "שיתוף" – מושגים הלקוחים ממדעי החברה והמוח. תעשיית הרכב המסורתית נתפשה לא מוכנה לעצם השינוי שלא לדבר על קצבו, ונדרשה למהלך של שיתופי פעולה עם ספקי פתרונות טכנולוגיים חדשניים בעולם. את חלון הזדמנות הזה השכילה החדשנות הישראלית למנף בצורה מרשימה, בהתבססה על נכסים שנצברו בחזקתה בדיוק בתחומים הנדרשים, ובהשכילה להשליך וליישם ניסיון טכנולוגי ותפישות תפעול מעולמות תוכן אחרים אל העולם החדש של ה"ניידות החכמה" (smart Mobility).

מרחב הפעילות הישראלית הקשורה בתחום כולל שילוב ערוצי חדשנות, חלקם בחצרות החברות הגלובליות הפעילות בישראל, בחברות הזנק בשלבים כאלה ואחרים, בסביבות החדשנות ובמסגרות המחקריות באקדמיות השונות. כך מחקרים פורצי דרך בתחומי הרובוטיקה והקוגניציה נמצאו רלוונטיים לליבת האתגר בעולם הניידות האוטונומי, וכמוהם נושאים כמו תקשורת, רשתות ועד ניתוח אוכלוסיות במרחב האורבאני.

אולם כבר עכשיו ברי לכל שאחד האתגרים המובילים בדרך למימוש החזון האוטונומי, הוא יכולת ההתמודדות עם איומי הסייבר השונים והמגוונים. אם נשכיל להבין שאחד מעיקרי המציאות האונוטומית בתחבורה הוא הקישוריות המלאה בין כלל מרכיבי המערך, נימצא למדים שהחדרת מנגנון שיבוש אשר אל תוככי רשת הממשקים ההוליסטית, יוכל תיאורטית לייצר נזק מערכתי כולל אשר יביא לשיתוק חלקים נרחבים ממנה במקרה הקל, או לפעולה לא בטוחה של חלק ממרכיביה במקרה הקשה יותר.

די אם נדמיין לעצמנו רמזור "אדום" אשר רכיב התקשרות שלו שובש או "נחטף",  וכתוצאה מכך הוא משדר "ירוק" לרכבים אוטונומיים בסביבתו, או לחילופין רכב הצלה (אמבולנס) שמופנה לנתיב חסום עקב תאונה.

התמודדות עם אתגרים אלה מחייבת ראייה כוללת רב ממדית. לישראל נכסים רבים שנצברו במהלך שנים רבות בתעשייה הבטחונית והאזרחית בישראל, בעיקר, אם כי לא רק – בעולם המל"טים. בארבעה העשורים האחרונים מובילה תעשיית המל"טים הישראלית את העולם, בשלבה מחקר יישומי, טכנולוגיות חישה ותקשורת, תפישות תפעול, ולא פחות מכך – פיתוח מטודולוגיה של הבשלת מערכים אוטונומיים בסביבה מעורבת.

נכסים אלה מעמידים את ישראל בשורה הראשונה בחזית הפיתוח, בתחום שעד לפני שנים ספורות לא הוכר בו מקומנו. מימי ה"סוסיתא", הקצנו את עצמינו אל מחוץ למגרש המשחקים בתחומי התחבורה, שם התחרו באכזריות התעשיות האמריקאית והגרמנית עם יריבותיהן מן המזרח – יפן וקוריאה. אולם משנפתחו שערי הכניסה של הקישוריות האינטרנטית מזה וטכנולוגיות הסייבר מזה, נפרץ המחסום הן בעיני עצמינו והן בעיני התעשייה העולמית, וישראל הולכת ותופסת את מקומה על המגרש בזכות ולא בחסד.

במהלך השנים הקרובות יידרש העולם להגדרה של סטנדרטים אחידים ומוסכמים עליהם יידרשו מרכיבי המערכים האוטונומיים לענות כתנאי לאישורם לשימוש במרחבים האורבאניים. עובדה זו תהא מחוייבת המציאות בשל הקיום בצוותא של כלים אוטונומיים עם כלים מאויישים (גם אם חלקית), ובשל העובדה שמחיר הטעות עצום כפי שאנו מכירים מהוויי הנהיגה בכבישים.

אלא שיד ביד עם הגדרה של סטנדרטים נוקשים ולא מתפשרים, יקומו מתקני בחינה ורישוי בינלאומיים, אשר יאפשרו בחינה בלתי משוחדת ואובייקטיבית של תפקוד המערכים במתכונתם המלאה (ככל שניתן) בסביבה אותנטית ומייצגת. בשפה "סייברית", יוקמו מתקני ניסוי ובחינה בעלי מאפיינים אורבניים דיגיטאליים מתקדמים, אשר יייצגו אווירה "מזוהמת" בנוזקות (malware). בסביבה זו תיבחן פעילותם של מרכיבי המערך (רכבים, רמזורים, מערכי שליטה ובקרה, תקשורת, בסיס נתונים ועוד), וכל זאת במסגרת ניסוי מבוקר, ממוכשר ונשלט שיאפשר למפתחים מידע מלא ופרטני באשר לביצועי המערכות השונות אל מול התקפות ותרחישי איום מוגדרים.

הימצאות ידע מבצעי רחב וטכנולוגי בחזקתה של התעשייה, בשילוב כלל הנכסים המחקריים והתשתיתיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב – אם בתחום הסייבר ישירות והן בתחומים הנושקים לו, ולא פחות מכך נוכחותה של הממשלה במסגרת ה CERT  הלאומי (Cyber Emergency Response Team), הפכו את סייברספארק בשנים האחרונות למותג של מובילות בתחומי הסייבר בעולם כולו, עובדה שמוכחת בשטף ביקורים מהמגזר הפרטי/עסקי והציבורי בהיקף של כ 250 ביקורים בשנה.

מקומם של המובילים בתעשיית הרכב בעולם אינו נפקד ברשימת המבקרים, ומקור עניינם הריהו נובע מכלל הסיבות שפורטו להלן.    

אשר על כן, חברו יחד סייברספארק, עיריית באר-שבע, ואוניברסיטת ב"ג בנגב אל מיזם המרכז המוטורי שנבנה בימים אלה בצפונה של העיר (באזור שדה התעופה תימן), ובתחומו ייבנו בין השאר מתקן ניסוי ובחינה סייברי ראשון מסוגו בעולם, וסביבת מחקר ופיתוח רב תחומי בסביבה דיגיטאלית ובתחבורה מתקדמת, בו יוכלו חוקרי האוניברסיטה לשלב מעבדה "חיה" (Living Lab) במחקרים פורצי דרך בחדשנותם.

נוכחותם של תעשיות הרכב המובילות בעולם במתקן זה יתאפשר בזכות הקצאת שטחי פיתוח עצמאיים ופרטיים לבחינה פנימית של עמידות הרכבים אל מול איומים חדשים כפי שייחשפו באופן רציף תוך ניצול מקורות הידע והמודיעים בסייברספארק.

הפעלת מסלול הבחינה בנוכחות מגוון רכבים תוך הרצה ריאליסטית של הרכבים בסביבה אורבאנית דיגיטאלית מייצגת ובנוכחות סביבה עויינת סייברית כפי שתופעל על ידי "צוות אדום" ישראלי, תאפשר את בדיקת עמידות המערך המלא על כל ממשקיו (למשל תקשורת ריבוי מכוניות ורמזורים) בסט תרחישים שיוגדרו בהתאם לסטנדרט עולמי כפי שייקבע.

במתווה המלא, יהווה שדה הנסוי בבאר-שבע לא רק מרכז מחקר וחדשנות, אלא אתר תקינה ורישוי בינלאומי מוביל, שיהווה תנאי לשילובם המבצעי של רכבים אוטונומיים בסביבה מבצעית.